הכרעת דין בתיק תת"ע 4756-10-09 - פסקדין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62 (3), 64 ב(א), 39 (א) לפקודת התעבורה, ובניגוד לתקנה 169 א' לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם רכב בתאריך 08.10.09 בשעה23:50 בצומת הרחובות רמז-אוסישקין בנתניה, ובדמו נמצא ריכוז אלכוהול של 63 מ"ג ב-100 מ"ל, העולה על המידה הקבועה בחוק.

הנאשם כפר באמצעות ב"כ בביצוע העבירה בטענה, " לא היה שיכור, יתכן ושתה אחרי הנהיגה, כופרים בשכרות בזמן הנהיגה ".

ראיות התביעה

עד תביעה מס' 1, רס"מ זכי שרעבי, העיד בהסתמך על מזכר (ת/1) שערך. בתאריך 9.10.09 בשעה 0010 נקרא למקום בו נעצר הנאשם יחד עם השוטר מרק קוריס, ביצע לנאשם בדיקה בנשיפון אלקטרוני והנאשם נכשל בדיקה. הנאשם הודה בפניו כי שתה כוסית אחת ועישן 2 שכטות מג'וינט. הנאשם הסכים לעבור בדיקת דם. העד הסביר כי על פי הנוהל, כאשר יש חשוד לשימוש בסמים הוא מתבקש לעשות בדיקת דם, למרות שבקשה זו לא תועדה על ידו בכתב.

עד תביעה מס' 2, רס"מ מרק קוריס, ערך הזמנה לדין (ת/2) וטופס דרישה להיבדק (ת/3) והעיד בהסתמך על הרישומים שערך. העד הגיע למקום עם ע.ת. 1 לאחר שקיבל קריאה להגיע למקום מצוות שעצר את הנאשם וביצע לו בדיקת מאפיינים. הנאשם הסכים לבדיקת דם והובא לבי"ח מאיר. העד רשם בת/2 את תגובת הנאשם : "עבדתי כל השבוע קשה, שתיתי רק כוסית וודקה...ישבנו אצל חברים בנתניה ולקחתי שחטה מגרס, חג שמח, שנה טובה". בת/3 סימן העד כי דרש מהנאשם את הסכמתו לבדיקת דם, הסביר לו כי מטרת נטילת הדגימה הינה לאיתור אלכוהול וסמים, ומרגע בו היה הנאשם במשמורתו הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא.

עד תביעה מס' 3, רס"ב פואד חריב, באמצעות העד הוגש נספח לבדיקת דם לאלכוהול (ת/4). העד ערך את התע"צ ואת סעיף מס' 1 בשרשרת ראיות-דם בת/4. העד הפנה לטעות בתאריך שרשם על גבי המסמך, התאריך הנכון הוא 9.10.09 המופיע פעמיים בתרשומת שערך, ואילו התאריך 11.10.09 נרשם בטעות מחמת אי תשומת לב.

בת/4 מודפסת השורה " בנוכחותי חיטא ד"ר שרית גלוסמן את מקום הדיקור...." , המילה " ד"ר " נמחקה בקו והשם " שרית גלוסמן ", נרשם בכתב יד. העד העיד השם שרית גלוסמן לא נרשם על ידו, ואינו יודע אם היא רופאה או אחות מוסמכת, והסביר : " ...במקום אני מגיע ומבקש או מרופא או אחות מוסמכת לבצע את הבדיקה, כאשר מחטאים בחומר הקיים, אני מראה להם את הטופס, קוראים ורושמים שמם ובכך זה נגמר" (עמוד 10 שו/ 26-27).

העד לא סימן בטופס באיזה חומר חוטא מקום הדיקור, בתמיסת ניקוי סול פובידין 1% או בפולידין, ומהיכן נלקח חומר החיטוי, מבית החולים או מהערכה המשטרתית לבדיקת אלכוהול . העד העיד כי מקום הדיקור חוטא באחד מבין שני החומרים הרשומים אך אינו זוכר באיזה מהם, " ש. במה נוקה המקום?בפולידין או בסול פובידין? ת. באחד משניהם" (עמוד 10 שו' 18-19).

 העד לא סימן בתע"צ היכן שמר את המעטפה, ברשותו או בארונו האישי במשטרה.

העד הסביר כי הדם הועבר למבחנה שנלקחה מערכה הנמצאת אצלו ולא מבחנה של בית החולים, " הערכה אצל הבוחנים, זו הסיבה שבד"כ שוטרים שצריכים לקחת דם, באים אלי לבוחן. אני מוציא את המבחנה ניגש לבי"ח, ומבקש מרופא או מאח מוסמך לקחת דם "(עמוד 11 שו' 3-4). בתשובה לשאלה כיצד יודע כי השתמש במבחנה מהערכה המשטרתית אם לא רשם זאת, ענה: "אין לי משהו אחר", ועוד ענה : "אני לא משתמש במבחנות של בית חולים", "אני יודע בוודאות ובמאה אחוז, שהערכה שלי שהיא ממני ולא הולך לבי"ח לבקש מבחנות", "אף פעם לא היה לי מקרה שהמבחנה היא לא שלנו" (עמוד 11 שו' 6,8,10,13).

בת/4 רשם העד כי סימן על המדבקה שעל המבחנה את ראשי התיבות של שמו, והכניס את המבחנה למעטפה עליה כתב את שם הנאשם עם ת.ז. שלו.

עד תביעה מס' 4, רס"מ מדרקר שמעון , קיבל את המעטפה ושמר אותה בארונו, וביום 13.10.09 בשעה 1045 מסר אותה במחלקה לטוקסיקולוגיה בבי"ח שיבא. (הסיפא לסעיף 1 וסעיף 3 בת/4).

עד תביעה מס' 5, מתנדב גדעון זלמן, העיד על פי מזכר שערך (ת/5), ומבחן ביצוע (ת/6). למרות שבמזכר נרשם על ידי העד כי שמע את הנאשם מספר לעד ראובן שינפלד כי הריח שנודף מפיו הינו מג'וינט שעישן לפני שעלה על הרכב ושתה אלכוהול, העיד :" לא שמעתי בברורות את המילים שיצאו מפיו של ראובן או של הנאשם. ראובן סיפר לי את זה אחר כך שהנאשם אמר לו כי הוא עישן ג'וינט" (עמוד 15 שו' 28-29).

לפי תוצאות מבחן הביצוע עמידתו של הנאשם הייתה יציבה, בהליכה על קו היה יציב, והוא ביצע בהצלחה מבחן הבאת אצבע לאף. העד העיד כי התרשם מכך שהנאשם נמצא ברמת שכרות בינונית בגלל ריח של אלכוהול וסיגריות.

עד תביעה מס' 6 ,המתנדב ראובן שיינפלד, ערך דו"ח פעולה (ת/7), מזכר (ת/8) ודו"ח עיכוב (ת/9)(פרט לסעיף 9 למסמך. לדברי העד הוא זכר את האירוע אם כי לא לפרטי פרטים. (עמוד 18 שו' 2). העד עצר את רכב הנאשם בשעה 2350 בגין עבירה של אי עצירה בניגוד לתמרור עצור, אך האירוע התפתח לעבירת שכרות הואיל ומהנאשם נדף ריח אלכוהול, הוא צחקק, ולשאלת העד השיב כי שתה כוסית ועישן ג'וינט. העד העיד כי הוא עצמו שמע דברים אלה מפי הנאשם (עמוד 20 שו' 28-30).  הנאשם כשל בבדיקת נשיפון ולמקום הוזמן ע.ת.2. העד הוסיף כי כאשר דיבר עם הנאשם  "אתה מקבל מכה של ריח של אדי אלכוהול. אתה רואה נהג מצחקק אתה מבין שיש פה משהו יותר" (עמוד 18 שו' 17-18). העד לא הזהיר את הנאשם לפני שתיחקר אותו לגבי חשד לביצוע עבירת שכרות.

בהסכמת הצדדים הוגשו : חוות דעת מומחה שנערכה על ידי ד"ר אשר גופר, מנהל היחידה לטוקסיקולוגיה משפטית (ת/10) ותע"צ קבלת מבחנה שנערך על ידי ד"ר אשר גופר (ת/11).

על פי ת/11, קיבל ד"ר גופר, ביום 13.10.09, מבחנה עם דגימת דם של הנאשם, שנמסרה לו על ידי ע.ת.4.

על פי ת/12 נמצא בדגימה הנבדקת אלכוהול בריכוז של 63 מיליגרם לכל 100 מ"ל.